במהלך הכנסת ה-17, הצליח ח”כ חיים (ג’ומס) אורון להביא לאישורן של חמש הצעות חוק בקריאה שנייה ושלישית, בהן חוק המרחיב את קבוצת הזכאים לפיצויי על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, חוק המגן על זכויותיהם הבסיסיות של משתתפי תכנית ויסקונסין באמצעות העמדת סיוע משפטי מטעם המדינה כאשר הם עומדים בפני ועדות ערר, חוק המחייב את ועדות התכנון והבנייה לערוך פרוטוקול ולאפשר לציבור הרחב לעיין במסמכים הנוגעים למרחב התכנון המקומי, חוק המחייב את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וגופים ציבוריים אחרים לערוך ניתוח ועיבוד סטטיסטי תוך התייחסות למגדר וחוק המאפשר למערכת הביטחון להודיע למלש”ב כי הוא פטור משירות ביטחון, בטרם הגיע לגיל 18, וזאת על מנת לאפשר לו להשתלב במסגרות השירות הלאומי.

בנוסף,שמונה הצעות חוק נוספות של ח”כ אורון אושרו בקריאה הראשונה ועליהן ניתן יהיה להחיל דין רציפות בכנסת ה-18, בהן חוק הקובע כי פיצויי פיטורין יינתנו גם לעובד שהתפטר ממקום עבודתו לאחר שלוש שנות עבודה רצופות ; חוק המבקש לקבוע מנגנון עדכון קבוע לסל התרופות ב-2% מדי שנה הנועד למנוע את שחיקת סל התרופות , הכנסת תרופות וטכנולוגיות חדשות לסל ותכנון ארוך טווח של הסל ; חוק הקובע תקרת תשלום משפחתית לחולים במחלות כרוניות ; חוק המבטל את תקופת האכשרה במעבר בין תכנית הביטוחים המשלימים של קופות החולים ; חוק הקובע ענישת מינימום לתוקפי אנשי צוות רפואי ומאבטחי בתי-חולים ; חוק המאפשר לסטודנטים השוהים בחו”ל לצורכי לימודים, שנגרעו מרשימת הזכאים לשירותי בריאות בשל חוב לביטוח הלאומי, לחזור לרשימת המבוטחים מיד עם פירעון החוב וללא ריצוי תקופת המתנה בישראל ; חוק המגביל את השכר המרבי במגזר הציבורי ; וחוק המבטל את הפחתת קצבת הזקנה מקצבת הנכות לנכי רדיפות הנאצים.  

ח”כ אורון אף הביא לאישור עשר הצעת חוק בקריאה הטרומית, אך בשל עבודת הוועדות ופיזור הכנסת לא הושלם הליך חקיקתן בקריאה ראשונה. הצעות חוק אלה כוללות את הצ”ח הקמת מועצה לביטחון חברתי-כלכלי ; הצ”ח הקובעת אמצעים לחיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה ; הצ”ח הקובעת מתן אזרחות להורי חייל, שאינם זכאים לאזרחות מכח חוק השבות ; הצ”ח  המבקשת לקבוע חלוקה אמיתית של זכויות הפנסיה כתוצאה מפירוק השותפות בין בני-זוג ; הצ”ח המחייבת ביקורי בית לאנשים עם מוגבלויות כאשר המתקן אליו שייך האדם לא נגיש ; הצ”ח הקובעת מתן הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו גם לאחר גיל 18 ; הצ”ח הקובעת כי כל משתתף בתכנית ויסקונסין שמופנה למסגרת “שירות בקהילה” יקבל בתקופת שירותו השלמה לגמלתו עד לגובה שכר מינימום ; הצ”ח המחייבת ניהול פרוטוקול על ידי ועדות התכנון והבנייה המקומיות לשימוש הציבור הרחב ; והצ”ח הקובעת כי המשכורות הגבוהות במיוחד המשולמות על ידי מעבידים למנהלים בכירים ועובדים בכירים לא יוכרו כהוצאות המותרות מהכנסות המעביד.

ח”כ אורון הניח במהלך הכנסת ה-17 שורה ארוכה של הצעות חוק, העוסקות בנושאי הבריאות, האשפוז הסיעודי , דיור, מקבלי קצבאות אבטלה ודורשי עבודה, אזרחות, אנשים עם מוגבלויות, זכויות עובדים, זכויות חברתיות, זכויות אדם, זכויות התלמיד, דת ומדינה ועוד.

כמו כן, במסגרת חברותו בועדת הכספים, ח”כ אורון ריכז והוביל את מאבקי האופוזיציה בתקציב המדינה וחוקי ההסדרים בשנים 2006-2008, פעל להגדלת התקציבים המיועדים לבריאות, חינוך, רווחה ועוד ואף הצליח להביא להגדלת תקציב סל התרופות בשנים 2006-2010.  ח”כ אורון כיהן גם כיו”ר תת הועדה לקידום החוקים הנוגעים לנכי רדיפות הנאצים, פעל למען מיגון יישובי עוטף עזה ומתן פיצויים למעסיקים ולעובדים ביישובים אלו, למען תשלום הפיצויים להתיישבות בעקבות נזקי מלחמת לבנון השנייה, לצמצום הפגיעה בחוק עידוד השקעות הון, ויזם דיונים עשרות דחופים בנושאים שונים. ח”כ אורון הוביל את אישור המלצות ועדת המשנה לקיצוץ בהטבות הנלוות לנושאי משרה לשעבר ברשויות השלטון והביא לקיומו של דיון מיוחד בנושא ביטול ההטבות המיוחדות לנשיא לשעבר משה קצב, שבסופו אימצה הוועדה החלטה לפיה, ישללו ההטבות המיוחדות מנושא משרה לשעבר אשר הורשע בעבירה שיש עמה קלון.

ח”כ אורון הגיש מספר רב של שאילתות למשרדי הממשלה השונים, יזם דיונים דחופים בוועדות הכנסת בנושאי חינוך, בריאות, תרבות, זכויות עובדים, זכויות פנסיה ועוד  והגיש עשרות הצעות לסדר בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בנושאים חברתיים-כלכליים, בנושאי חינוך ובנושאי התנהלות שלטונית. יש לציין כי ח”כ אורון הצליח להביא, לראשונה, לאישורה של הצעה לסדר, על ידי מליאת הכנסת, בנושא הכרת מדינת ישראל בג’נוסייד הארמני.

ח”כ אורון כיהן כיו”ר שדולת בריאות הציבור בכנסת, עומד בראש הלובי להגנה על השידור הציבורי וחבר בשדולה למען תנועות הנוער,הלובי החקלאי, השדולה למען פליטי דרפור, השדולה למעמד המורה והשדולה למען אנשים עם מוגבלויות. כמו כן, מכהן כיו”ר ועדת האתיקה של הכנסת.

ח”כ אורון ממשיך בפועלו ליצירת אמון מחדש עם האוכלוסייה הבדואית, לקידום זכויותיהם ולשינוי המדיניות הנוכחית של הממשלה כלפי הבדואים בנגב ומטפל במאות פניות ציבור של אזרחים אל מול משרדי הממשלה השונים.