אין דבר כזה “אני מצביע לבני”. כי אי אפשר להצביע “לבני”. כשתגיעו לקלפי, לא תמצאו שם פתק של ציפי לבני. רק פתק של “קדימה”. זו המפלגה של שאול מופז, צחי הנגבי, חיים רמון, זאב בוים, אלי אפללו, רוחמה אברהם-בלילא, ועוד כל מיני אנשים שאני לא בטוח שאתם ממש מכירים (או רוצים בכלל להכיר…)

מופז וחבריו – אנשי ליכוד במקורם–  פועלים כדי להעיף את לבני לכל הרוחות ולחזור הביתה, לליכוד. הפתק של “קדימה” הוא אותו פתק שילך בשמחה לנגן כינור שני בממשלת ביבי-ליברמן. הפתק של קדימה הוא הפתק שמכניס לכנסת את המתנחל עתניאל שנלר ואחרים שיהיו הראשונים לחסום כל התקדמות מדינית. אפילו לבני בעצמה מעולם לא פסלה את האפשרות של הליכה עם ביבי וליברמן.

הופתעתי לגלות שאנשים רבים מאוד פשוט לא מודעים לעובדה שהנשיא מטיל את הרכבת הממשלה לא על ראש המפלגה הגדולה ביותר, אלא על מי שעומד בראש הגוש הגדול יותר. זה החוק. צריך להסתכל על הגוש, ולחשוב איזה גוש רוצים בשלטון: ביבי-ליברמן-ש”ס, או לבני-עבודה-מרצ.

אם בזכות מרצ  יהיה גוש שפוי מספיק גדול, אז לבני תלך לממשלה שפויה. אם זה יהיה תלוי במפלגה שלה, באנשי מופז למשל – הם יעדיפו את ביבי.

מרצ תתמוך בממשלה שפויה בראשות ציפי לבני. אנחנו היחידים שאומרים את זה, וגם היחידים שאומרים שאנחנו לא נשב בממשלה בראשות ביברמן. לכן מנדט שיעבור מקדימה למרצ אינו פוגע בכלל בסיכויים של לבני. אם תוכל להקים ממשלת מרכז-שמאל, מרצ תתמוך בה ותצטרף לממשלה שלה. הרי רק לפני ארבעה חודשים ג’ומס חתם עם לבני על הסכם קואליציוני. דווקא אנשים מתוך “קדימה” הם שהכשילו אז את לבני. בגללם לבני היום איננה ראש ממשלה.

ואם לבני לא תוכל להקים ממשלה כי גוש הימין הקיצוני יתחזק, אז מרצ תוביל את המאבק נגד הגזענות, נגד הכלכלה הדורסנית של ביבי, ונגד ההקצנה החרדית טוב יותר מכל אחד אחר. בטוח שטוב יותר מחבורת “קדימה”. הרי אם “קדימה” תלך לאופוזיציה – מה בדיוק היא תעשה שם? מיהם חברי הכנסת של “קדימה” שיאבקו על זכויות נשים, על זכויות חברתיות, על צדק סביבתי, על הפרדת הדת מהמדינה?

אם לבני לא תקים ממשלה, יש סיכוי יותר מסביר, שתלך (תרוץ!) לקואליציה עם ביבי. זאת אומרת שהקול שלך ל”קדימה”, הלך בסופו של דבר לביבי ואולי גם לליברמן. “קדימה” בממשלת ביבי, תיטמע למעשה בליכוד ולא תוכל לקדם דבר. ממשלות “האחדות” היו תמיד הממשלות המסוכסכות והגרועות ביותר.

בסופו של דבר, ברגע האמת בקלפי, תחשבו את מי בדיוק אתם שולחים לירושלים. תחשבו שמי שאתם שולחים, צריך לייצג אתכם. הוא הפנים שלכם. כתבי אישום, מעטפות עם דולרים, שחיתות? אלה לא הפנים שלכם. עכשיו תסתכלו על האנשים ברשימה שלנו, של מרצ. ותחליטו.

המים הם משאב מוגבל שהשימוש בו חייב להיעשות בחוכמה. משק המים הידרדר למצבו הנוכחי בעיקר עקב היעדר תכנון הולם והטלת האחריות לנושא על שלל גופים ובעלי תפקידים.
כדי לשמור על המשאב היקר כל כך, ישראל חייבת לשנות את מדיניותה ולעבור לתכנון ארוך טווח בכל הנוגע לניהול משק המים. מדיניות תכנון כזו תבטיח שכל צרכני המים יוכלו ליהנות מאספקה של מים ראויים לשימוש, ובכלל זה המגזר הביתי,  החקלאי, התעשייתי והטבע.
יש להבטיח את הנגישות של כל משקי הבית בישראל למים ראויים לשתייה, שאיכותם מפוקחת ומנוטרת, ובכלל זה ישובי מיעוטים, מוכרים ושאינם מוכרים. יש להבטיח את זכות הטבע למים, על ידי צמצום היקפי שאיבת המים ממקורות טבעיים ומלחמה חסרת פשרות בזיהום מקווי מים טבעיים. ניתן להשיג זאת באמצעות הצעדים הבאים:
 
1. חיסכון -
א. ניתן להשיג חיסכון גדול מאוד על-ידי טיפול הולם בדליפות ובצנרת לא תקינה. יותר מ-15% מהמים הנשאבים בישראל אובדים בשל דליפות וצנרת לקויה.
ב.  יש לפתח מערך חדש, הגיוני יותר, לקביעת תעריפי המים למגזרים השונים, ולעודד את האזרח לחסוך בשימוש במים בין היתר על-ידי מדרגות תימחור ברורות.
ג.  יש לאכוף ולמנוע ביזבוז מים בגינון לנוי, על ידי בחירת צמחים מתאימים לאקלים או חלופות לצמחייה, ועל ידי השקייה בשעות מתאימות.
ד.  חינוך והסברה הם ערוצי פעולה חיוניים במאבק במשבר המים.
 
2. מיחזור ושימוש חוזר -  יש לעודד מיחזור מים ככל האפשר, גם ברמה הביתית. יש לקבוע בחוק שימוש חוזר ב”מים אפורים” (מי מטבח, כביסה, מקלחת) בהיקפים גדולים, בין היתר לצורך הדחת אסלות (יותר מ-40% מצריכת המים הביתית בישראל).  לא יתכן שבמציאות של משבר מים עמוק בישראל, נמשיך להדיח את האסלה במי שתייה. בתים חדשים צריכים להיות מצוידים בצנרת שתאפשר שימוש חוזר כזה במים האפורים.
 
3. אגירת מי גשמים -  יש לפעול ולעודד אגירת מי גשמים, ולמנוע הזרמתם במערכת הניקוז אל הביוב.
 
4. התפלה- יש לפתח את מתקני ההתפלה שאושרו אך טרם נבנו.
 
5. מאבק בזיהום – למרות המחסור החמור במים, נמשך הזיהום השיטתי של מאגרי המים בישראל. זיהום זה פוגע באופן אנוש במערכת המים. כמו כן טיפול בזיהום קרקעות תעשייתי וחקלאי עשוי להציל כמות גדולה של מי תהום לשתייה.

בעקבות פעולת מחאה שביצעה מרצ במפרץ חיפה לפני שבוע (אפשר לראות סרטון המתעד את הפעולה בפוסט הבא) קיבלנו פניות רבות השואלות לפתרונות שאנו מציעים למצב. 

מרצ ניסחה נייר עמדה קצר, המונה את הפתרונות המוצעים על ידינו (הכרזה על חיפה ואשדוד כאזורים בעדיפות לאומית לטיפול בזיהום; החלת חוק אוויר נקי כבר בשנה הקרובה; אימוץ תקנים מחמירים; הגברת האכיפה והענישה, שיקום קרקעות ונחלים, הגברת הניטור והמעקב, שיתוף הציבור, הרחקת חומרים מסוכנים והתגוננות מפניהם). 

את נייר העמדה תוכלו למצוא באתר מרצ: http://www.newmeretz.org.il/aspx/article.aspx?id=128

אתמול ביום שני, ה- 12/1, יצאנו פעילי התנועה החדשה מרצ ואנוכי, ניצן הורוביץ, למחות כנגד המזהמים באזור חיפה.

נפגשנו כולנו באזור התעשייה במפרץ חיפה לפיקניק ביום שמש, אכלנו פירות, שיחקנו בכדור ומטקות וכל זאת כשאנחנו לובשים חליפות מגן ומסיכות כנגד הזיהום הרב שיש באזור.

משולש חיפה-עכו-טבעון, ובפרט מטרופולין חיפה והקריות, סובל מרמות זיהום גבוהות במיוחד, הניכר באוויר, בנחלים ובקרקעות. בסמיכות לריכוז האוכלוסין הגדול מאוחסנות כמויות ענק של חומרים מסוכנים המהווים פצצת זמן מתקתקת.

מטרתנו הייתה להעלות את המודעות לנושא זה ולהבהיר כי בתנועה החדשה מרצ לא מתפשרים על בריאות הציבור!

השבוע ביום שני ה -5/1/09 פגשתי את אילן גילאון, מוסי רז ופעילי התנועה החדשה ברכבת ארלוזורוב בת”א. במקום מחינו נגד עליית מחירי התחבורה הציבורית וחילקנו כרטיסיות אוטובוס המפרטות את מצע התנועה החדשה מרצ בנוגע לתחבורה ציבורית.

מטרת הפעילות הייתה למחות על העלאת מחירי התחבורה הציבורית דווקא כשיורדים מחירי הדלק. בתקווה שהמלחמה תסתיים במהרה יהיה עלינו להתמודד עם בעיות נוספות שעומדות על הפרק, בעיות בנושאים של חינוך, בריאות, תחבורה וסביבה. 

תחבורה ציבורית מתוחכמת, חדשה, נקייה, יעילה ולא מזהמת היא הדרך הטובה ביותר להוריד את הלחץ בכבישים,להוציא את המדינה מהפקק, ולהילחם בתאונות דרכים.

תחבורה ציבורית צריכה להיות מהירה, בתדירות גבוהה, בלי תורים ארוכים ודחיפות.

המסר שלנו בתנועה החדשה מרצ הוא שעל תחבורה ציבורית לא מתפשרים, ולכן צריך תחבורה מתוחכמת כל זמן, בכל מקום ולכל אחד.