הצבעתי לראשונה, לרצ, בשנת 1977 מתוך מחוייבות עמוקה למאבק שניהלה שולמית אלוני להגנה על זכויות-האדם, ומאז לא שיניתי את הצבעתי. כל חיי הבוגרים הוקדשו למעשה למאבק להגנה על זכויות האדם. ראשית, במסגרת חוץ- פרלמנטרית, במאבק למען פתיחת קולנוע ‘היכל’ בפתח תקוה בשנות ה-80, ולאחר מכן במסגרת פרלמנטרית, החל משנת 99′, עם היבחרי לכנסת מטעם מרצ.
 
מאז ועד היום אני ממשיכה להשמיע קול ברור ועקבי למען השלום, זכויות האדם וזכויות מיעוטים, מעמד האשה ושלטון החוק. עשיתי זאת גם כאשר הדעות שייצגתי לא היו פופולאריות ולא התיישרו עם הרוב, וזאת מתוך אמונה בצדקת דרכי ובצדקת דרכה של מרצ.
 
לצערי, בשנים האחרונות אנחנו עדים לכרסום ופגיעה מתמשכת בזכויותיהם של  אזרחים, תושבים, פליטים, מהגרים, נשים קורבנות סחר, אנשים מהפריפרייה וקבוצות חלשות שהפכו למוחלשות עוד יותר. לכן, כפי שעשיתי כל חיי, אמשיך בפועלי גם בכנסת הבאה כחברת כנסת מטעם מרצ, לעמוד ללא חת על משמר זכויות האדם של כל אדם באשר הוא אדם. אאבק לשוויון, לצדק חברתי, אזרחי וסביבתי ולהגשמת החזון של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי ומדינת כל אזרחיה.
 
אני מאחלת לכולנו המון בהצלחה ביום שלישי ושנזכה להרבה מרצ.

מדהים אותי איך נשים מצוינות ומחויבות נופלות בבור הייקוש של האדלרים והאייל-ארדים, שבצוק העיתים גילו את הפמיניזים במטרה לקושש קולות של נשים. אני לא מציעה לתמוך אוטומטית באישה רק בגלל שהיא אישה. אני מציעה לתמוך באישה שהוכיחה בפעילות שלה ובהשקפת עולמה מחויבות לשוויון מגדרי, לקידום נשים ולהגנה על זכויותיהן. מדהים איך נשים שתומכות במרצ מתלבטות האם להצביע לקדימה, כשההסבר של אותן נשים הוא שהן מצביעות לליבני מתוך סולידריות נשית.

חייבים לדעת שציפי ליבני אימצה לכל אורך הפעילות הפוליטית שלה בעשור האחרון את הקודים הגבריים השוביניסטיים; פעלה בניגוד לאינטרסים פמיניסטיים; ועכשיו מזילה דמעות תנין וזועקת את זעקת הקוזאק הנגזל שמתנכלים לה בשל היותה אישה. השאלה אינה מה מינה של המועמדת אלא מה היא תפיסת עולמה.

המשך »

הפרסום ב”הארץ” מהיום (1.2.09) לפיו, ממשלת ישראל השקיעה 200 מיליון שקלים בהרחבת מעלה אדומים, חושף שאין הבדל בין קדימה לעבודה. שתי המפלגות זרו חול בעיני הציבור, כששיתפו פעולה בהונאה הגדולה הן של הציבור הישראלי והן של הממשל האמריקאי. זו הממשלה שיד אחת שלה קיימה מו”מ עם אבו-מאזן בחסות מזכירת המדינה קונדוליסה רייס, והיד השנייה שלה ביקשה לחבר את אזור E1 לירושלים ולהקים את ירושלים רבתי. מדובר בעוד ניסיון למהלך חד-צדדי, שמטרתו היא סיכול אפשרות לתהליך מדיני. 
  המשך »

ביום רביעי שעבר, ה- 28.1.09, השתתפתי ביום עיון בנושא נפגעות ונפגעי תקיפה מינית במכללה האקדמית נתניה. את דבריי בכנס בחרתי להקדיש לפרשות קצב ורמון, שעמדו בשנתיים וחצי האחרונות במרכז הדיון הציבורי בנוגע למחויבות מערכת אכיפת החוק להגנה על כבודן, חירותן וגופן של נשים. בשני מקרי מבחן אלו נכשל היועמ”ש כשלון מקצועי, מוסרי וערכי חמור.

החתימה על הסדר הטיעון המחפיר של היועץ מזוז עם הנשיא לשעבר קצב, וההגנה שלו על ההסדר בבג”צ, תוך מתן יד להכפשת המתלוננות, ואי-הגשת כתב-אישום למרות שחלפו כשנתיים וחצי מאז, והעובדה שהיועץ המשפטי לממשלה לא ערער לבג”צ על אי-הטבעת אות קלון בעבירתו של רמון, לא ערער גם על שובו לממשלה, ולא הסתייג משדרוגו לתפקיד שר בכיר יותר ובעצם הגן על מינויו בבג”צ, משקפת את הפקרת נפגעות העבירה.

המשך »

את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש ל”מנועי-החיתון”, אותם זוגות שאינם יכולים להינשא רק משום היותם יהודים שההלכה אינה מכירה ביהדותם, אם בשל מוצאם האתני או אם משום העובדה שהם אינם מוכנים לקבל על עצמם את היהדות, בגרסת הזרם האורתודוקסי. מדינת ישראל פוגעת בחופש הדת ובחופש המצפון שלהם, ובאפשרותם להינשא ולהתגרש על-פי בחירתם בנישואין אזרחיים, רפורמיים או קונסרבטיביים.

במערכת הבחירות הקודמת, הבטיחה קדימה, בעיקר כדי לקרוץ לקולות העולים מברית-המועצות לשעבר, לפתור את בעייתם של “מנועי-החיתון”. ליברמן אף הגדיל והתחייב לעולים שישראל ביתנו תקדם בממשלה את “ברית-הזוגיות”, הצעה שהייתה אמורה לתת מענה לאלו שאינם יכולים להינשא ולהתגרש בישראל, כדת וכדין.

אך עד מהרה הסתבר שמדובר בהתחייבויות של בחירות. שוב הצליחה ש”ס לקבל זכות וטו על כל פיתרון שיימצא, ולהכניע את ממשלת-ישראל, וההתחייבויות של ליבני וליברמן נמוגו כלא היו.

ממשלת מרכז-ימין הפקירה את 350,000 “מנועי-החיתון” והעדיפה אינטרס סקטוריאלי צר של ש”ס, שמשמעו שימור המונופול של הממסד הדתי-אורתודוקסי על נישואים וגירושים במדינת ישראל.

המשך »

ח”כ זהבה גלאון נבחרה לח”כית מצטיינת בדו”ח שדולת הנשים שפורסם השבוע ונושאו קידום השיוויון המגדרי בכנסת ה-17. מנתונים שהוצגו בדו”ח עולה שכ20% מכלל הצעות החוק המגדריות שהונחו בכנסת ה-17, הונחו ע”י ח”כ זהבה גלאון (54 הצעות מתוך 283) .

אתמול (26.1) נערך כנס פתיחת מערכת הבחירות של התנועה-החדשה מרצ ובעוד שבועיים ייקבע הרכב הממשלה החדשה וסדר היום שלה. וכעת, על כולנו להכריע האם זאת תהיה עוד ממשלת כפייה, אפליה, גזענות, כיבוש והפרת זכויות-אדם, או שתהיה זאת ממשלה ששולט בה סדר יום של הגנה על זכויות-אדם, קידמה, הסדרים מדיניים, וצדק חברתי-אזרחי-וסביבתי קרי, סדר יום של התנועה החדשה-מרצ.

הבחירות הללו יכריעו האם מדינת ישראל תהיה אמצעי להגשמת זכויות-האדם או שהאדם יהפוך בה אמצעי למימוש אידאולוגיה גזענית, לכיבוש, לכפייה דתית ולהגבלת חירויות הפרט.

המשך »

השבוע הושבע נשיא ארה”ב הנבחר, ברק אובמה, וכבר בסוף השבוע הראשון לכהונתו פורסמה החלטתו להסיר את החרם הממשלתי על ארגונים בינלאומיים שמבצעים הפלות או מסייעים לנשים להחליט בנושאי הפלות. אני תוהה - מתי ישראל תאמץ את מודל אובמה ותיהפך למדינה מתוקנת אשר מאפשרת לאישה הישראלית שליטה ואחריות על הריונה ועל גופה?

כיום, החוק הישראלי אינו מעניק לאישה שליטה על הריונה, ואינו תומך בזכותה על גופה. לפיכך, אישה הרה אינה יכולה להחליט באופן עצמאי ואוטונומי על הפסקת הריון שאינו רצוי לה בשום שלב משלבי ההיריון והיא צריכה לעבור ועדה לאישור הפסקת היריון.  בנוסף, החוק הישראלי מטיל אחריות פלילית על הרופא המבצע את ההפלה – אם להפלה לא ניתן אישור ע”י הועדה, הוא עובר עבירה שדינה חמש שנות מאסר.

מאז היבחרי לכנסת אני מנסה להוציא את ישראל מהחשיכה אל האור בכל הקשור להפלות וב - 1999 הנחתי לראשונה הצעת חוק אשר מבקשת לבטל את הצורך בקבלת אישור להפלה מהוועדה המיוחדת. בכוונתי לקדם את ההצעה גם בכנסת ה-18. על מנת לתקן את המצב  הבלתי מתקבל על הדעת שאישה שיש בידה אמצעים הולכת לקליניקות פרטיות ומבצעת הפלה באופן בלתי חוקי, ואילו אישה שידה אינה משגת, נאלצת לעבור את דרך החתחתים המשפילה של עמידה בפני הוועדה בניסיון לשכנעה להתיר את ההפלה.

כיום החוק מפלה על רקע סוציאלי בין אלה שיש להן לאלה שאין להן. אני חושבת שלא ייתכן שבמדינה דמוקרטית מתוקנת ועדה מטעם המדינה תמנע מאישה את זכותה על גופה.